כ"ק אדמו"ר הרש"ב
כ"ק אדמו"ר נשי"ד
כ"ק אדמו"ר הריי"צ
אודות מוסדות "תורת-אמת"
j
ייסוד
בשנת תקע"ט (1819) החלו לייסד חסידי חב"ד בהכוונת רבם האדמו"ר האמצעי, רבי דובער שניאורסון, נשיאה השני של תנועת חב"ד, את היישוב החב"די בעיר הקודש חברון, תחת השלטון העותומאני.
בשנת תרנ"ז (1897) ייסד הרבי הרש"ב, רבי שלום דב בער שניאורסון, נשיאה החמישי של תנועת חב"ד, את רשת ישיבות חב"ד "תומכי תמימים" בברית המועצות.
לאורך השנים הביע הרבי הרש"ב את רצונו להקים סניף של ישיבת "תומכי תמימים" בארץ הקודש, ופעם התבטא: "משיח יבוא היכן שלומדים חסידות, אם בארץ ישראל יתחילו ללמוד חסידות – הוא יבוא קודם בארץ ישראל".
ואכן, בסוף שנת תרע"א (1911) ייסד הרבי את הישיבה החסידית הראשונה בארץ הקודש – באמצעות שליחת תלמידי "תומכי תומכים" מרוסיה, בראשות משפיע מהישיבה. מיד לאחר מכן קבע הרבי שיש לקרותה בשם מייחד ושונה מכל שאר ישיבות "תומכי תמימים" – בשם "תורת אמת", על שם ייעודה של הישיבה.
הרבי, שראה בישיבה את השלמת תכלית הכוונה של ייסוד החסידות והבאת המשיח, כפי שכתב: "נודע שתכלית כוונת רבותינו הק' נ"ע הוא עסק התורה ועבודה בארץ הקודש", פנה במכתב מיוחד אל כלל חסידי ואוהדי חב"ד לבוא לעזרתה: "והנני לעורר את ידידינו אנ"ש לבוא לעזרת הדבר הגדול הזה ברוח נדיבה… ויחד איתנו יבנו את המוסד הנעלה אשר יסודתו בהררי קודש…".
באותם ימים הנסיעה מירושלים לחברון היתה בגדר פיקוח נפש ממש, ומספר בני העיר ירושלים הלומדים בישיבה הלך וגדל, מה שהביא בשנת תרע"ג (1913) לפתיחת סניף נוסף של הישיבה בירושלים עצמה.
בשנת תרע"ד (1914) פרצה מלחמת העולם הראשונה, ושלוחי הרבי לייסוד הישיבה בארץ הקודש – גורשו ממנה על ידי השלטון העותומאני, בשל היותם אזרחי רוסיה, אויבת השלטון.
בשנת תרפ"ב (1922), לאחר שהתאפשר וקבלת האישורים הנדרשים, שבו לארץ על מנת לפתוח את הישיבה מחדש. היישוב היהודי בחברון, אשר סבל רבות מתושבי העיר הערבים הפך למקום סכנה, מה שהביא לפתיחת הישיבה מחדש בעיר ירושלים.
במהלך השנים הישיבה נדדה ממקום למקום ברחבי העיר ירושלים, עד אשר הגיעה אל משכנה הנוכחי ברח' ירמיהו בשנת תשל"ו (1976).
נדודים
בבת עינם של נשיאי חב"ד
"הן ידוע כמה מסרו נפשם הוד כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב וממלא מקומו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר.. על יסוד הישיבה תורת אמת והחזקתה" כך כתב הרבי, בחודש חשוון תשכ"ה.
לאורך השנים שלחו רבותינו נשיאינו, נשיאי הישיבה, הרבי הרש"ב, הרבי הריי"צ והרבי נשיא דורנו, מאות מכתבים, ברכות והוראות לישיבה. הרביים התעניינו בכל פרט ופרט בישיבה, אופי הלימוד, התלמידים, המצב הגשמי ומתן הוראות מדוקדקות בכל עניין.
תומכי הישיבה זכו אף הם לברכות והבטחות נשגבות, כפי שכותב הרבי: "וכבר נתונה ברכת מייסדה הגדול לכל הבא לעזרת המוסד הנעלה ישיבת תורת אמת אשר יסדותה בהררי קדש להתברך מהשי"ת ולהצליח בכל ענייניו בגשמיות וברוחניות. אף כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיאה השני של הישיבה עומד ומעורר רחמים בעד כל תומכי הישיבה הם וביתם וזרעם גם ברוכים יהיו" זכות אשר תעמוד ל"טובתם בזה ובבא…".
מאבני הדרך החשובות בתולדות הישיבה, היה ביקורו המיוחד של הרבי הריי"צ בהיכל הישיבה בירושלים בעת ביקורו ההיסטורי בארץ הקודש (היחיד מאדמו"רי חב"ד שביקר בארץ) בקיץ תרפ"ט (1929).
בשנת תשמ"ב (1982) נערכו חגיגות ה70 להתייסדות הישיבה. הרבי הורה לערוך ערב "דינר" יוקרתי לרגל היובל, ואף שיגר מכתב מיוחד "לרגל חגיגה מיוחדת זו, ושמחת התורה בשמחת אכסניא שלה – ישיבת תורת אמת בירושלים עיר הקודש, הנני מתכבד להשתתף בשמחה האמורה, שמחתכם שמחתנו ושמחת כל תומכי תורה בכל מקום שהם".
70 שנה
"ופרצת" התרחבות מתמדת
הישיבה, אשר נטעה שורשיה בגאון ולתפארה בדברי ימי חב"ד, הקימה עם השנים אגפים ומוסדות נלווים תחת צילה.
תלמוד תורה (חיידר)
בשנת תשל"א (1971) הוקם תלמוד תורה (חיידר) חב"ד ליובאוויטש לילדי ירושלים והסביבה. התלמוד-תורה שבתחילה התקיים בבתים פרטיים ובבתי כנסת, הלך וגדל, עד אשר בשנת תשנ"ח (1998) נכנסו התלמידים למבנה החדש והמפואר שברחוב חנה.
ישיבה קטנה (מתיבתא)
בשנת תשט"ז (1937) הוקמה מכינה לישיבה גדולה במתכונת מיוחדת עבור התלמידים שסיימו את שנות לימודם בתלמוד תורה, מכינה זו זכתה לעידודים והוראות רבות מהרבי במשך השנים והרבי ראה בה חלק בלתי נפרד מהישיבה. בשנת תשל"ו (1976) הפכה המכינה ל"ישיבה קטנה" סדירה במתכונת לימודים של שלוש שנים.
גני בנים וגני בנות
קהילת חב"ד בעיר הקודש ירושלים הלכה וגדלה, והתעורר צורך לתת מענה אף לילדי החמד הרכים. לאורך השנים נפתחו לצד התלמוד תורה גני בנים וגני בנות אשר פזורים ברחבי העיר.
כולל אברכים צמח צדק
כולל צמח צדק שבירושלים העתיקה הוקם בשנת תשל"ב (1972) כמתנה לרבי ביום הולדתו ה-70. הכולל זכה להתייחסויות וברכות רבות מהרבי. במהלך השנים הוציאו לאור תלמידי הכולל קבצים וספרים תורניים רבים.
בשנת תשפ"א (2021) מלאו מאה ועשר שנים לייסוד הישיבה. במשך שנים אלה עברו במוסד על אגפיו למעלה מ-15,000 תלמידים. המשמשים כשלוחים, רבנים, משפיעים ובעלי משפחות לתפארה בכל רחבי העולם.
